השפעת השימוש באינטרנט על ההון החברתי של בני נוער להט"בים

השפעת השימוש באינטרנט על ההון החברתי של בני נוער להט"בים צ'רני טמש רוברט עבודת גמר מחקרית )תזה( המוגשת כמילוי חלק מהדרישות לקבלת התואר "מוסמך האוניברסיטה" אוניברסיטת חיפה הפקולטה למדעי החברה החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה אוקטובר, 2102 I

השפעת השימוש באינטרנט על ההון החברתי של בני נוער להט"בים מאת: טמש רוברט צ'רני בהנחיית: פרופ' אילן תלמוד עבודת גמר מחקרית )תזה( המוגשת כמילוי חלק מהדרישות לקבלת התואר "מוסמך האוניברסיטה" אוניברסיטת חיפה הפקולטה למדעי החברה החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה אוקטובר, 2102 מאושר על ידי תאריך )מנחה/ת העבודה( מאושר על ידי תאריך )יו"ר הוועדה החוגית לתואר שני( I

העבודה מוקדשת לגברת מאירה גילן, שידעה לתמוך בי במהלך גיל ההתבגרות בתבונה וברגישות אין קץ. II

הכרת תודה ברצוני להודות לפרופ' אילן תלמוד על ההנחייה והתמיכה המסורות לכל אורך הדרך. העבודה איתו לימדה אותי רבות על ערכה של חשיבה יצירתית בביצוע מחקר ובהתמודדות עם הקשיים והאתגרים שטמונים בו. כמו כן, עם או בלי קשר למחקר המשותף שבצענו, למדתי מפרופ' תלמוד על החשיבות שבביסוס רשת קשרים חברתיים ומקצועיים ענפה ובהפקת מירב המשאבים ממנה. אני חב תודה מיוחדת לד"ר טלי כץ-גרו על ההכוונה והתמיכה שסיפקה לי ברמה האישית והמקצועית, אשר סייעו לי רבות בהשלמת עבודת המחקר והלימודים שלי. אני מרגיש שנפלה בחלקי זכות גדולה ללמוד אצלה ולעבוד איתה. בנוסף, אני מעוניין להודות לפרופ' רבקה רייכמן וד"ר יובל יונאי על תמיכתם הנדיבה, על תשומת הלב ועל היחס האישי. עבודה זו התבצעה בשיתוף פעולה עם ארגון הנוער הגאה איגי. ברצוני להודות מקרב לב למר אבנר דפני - יו"ר הארגון, לד"ר גיא שילה - רכז פורום המחקר של ארגון, למר איתי פלג אחראי טכני, ולמר שי ברמסון - רכז הפורומים, על עזרתם ועל תמיכתם בעבודת מחקר זו. בנוסף, ברצוני להודות למר אלכס זיבנברג על שהקדיש מזמנו וסייע לי לבנות את הסקר באינטרנט. כמו כן, ברצוני להודות לגב' קלרה פרוקופץ, עוזרת מנהלית לראש החוג, ולצוות המזכירות גב' שלומית כהן-גולן, גב' שירלי דגן וגב' זהבית בן-דוד על עזרתן האדיבה ועל הטיפול המקצועי בכל פנייה ובקשה שהייתה לי. לסיום, ברצוני להודות לבני משפחתי ולחבריי היקרים על התמיכה והחיזוקים, שסייעו לי להתגבר על הכישלונות הקטנים ולחגוג את ההצלחות הגדולות. תודה מיוחד לבן זוגי, אורן, על הביקורת הבונה והכנה, על העזרה והתמיכה האינסופיות, אך מעל הכול, על האהבה ללא תנאים. III

תוכן עניינים תקציר... V רשימת טבלאות... VI רשימת איורים... VI.0 מבוא... 0.2 סקירת ספרות... 3 2.0 הון חברתי... 3 2.2 סוגים של הון חברתי... 4 2.3 ביקורת על הון חברתי... 7 2.4 מאפיינים של גיל ההתבגרות ושל בני נוער וצעירים להט"בים... 8 2.2 בני נוער להט"בים והון חברתי: תיאוריות קוויריות ותיאוריות על גיבוש נטייה מינית... 9 2.2 רשתות חברתיות והשפעה חברתית... 03 2.7 הון חברתי ואינטרנט... 02 2.8 השימוש באינטרנט בקרב בני נוער וצעירים... 02 2.9 השימוש באינטרנט, הון חברתי ובני נוער וצעירים להט"בים... 08 3. מערך המחקר... 21 3.0 מטרות המחקר ושאלות המחקר... 21 3.2 השערות המחקר... 21.4 שיטה... 22 4.0 מדגם... 22 4.2 כלי מדידה... 24 4.3 הליך... 22 4.4 סוגיות אתיות הקשורות להליך המחקר... 27.2 ממצאים... 29 2.0 סטטיסטיקה תיאורית... 29 2.2 סטטיסטיקה היסקית בחינת השערות המחקר... 30.2 דיון ומסקנות... 41 2.0 דיון בתוצאות המחקר... 41 2.2 מגבלות המחקר והצעות למחקרי המשך... 46 2.3 תרומת המחקר... 47 ביבליוגרפיה 49... נספחים... 57 IV

השפעת השימוש באינטרנט על ההון החברתי של בני נוער להט"בים צ'רני טמש רוברט תקציר מטרת המחקר הייתה לבחון את הקשר בין אינטנסיביות השימוש של בני נוער וצעירים להט"בים )לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים( בפורומים ייעודיים לאוכלוסייה זו לבין רמת ההון חברתי שלהם. מחקרים קודמים הראו שהשימוש באינטרנט יכול לסייע ליצירת קשרים בין פרטים שחולקים תחומי עניין דומים ויש להם מטרות משותפות, כלומר להגדיל את ההון החברתי המלכד שלהם. מחקרים נוספים הראו שהשימוש באינטרנט יכול לסייע ליצירת קשרים חברתיים חלשים בין אנשים מרקעים שונים, כלומר, להגדיל את ההון החברתי המגשר שלהם. המחקר הנוכחי ניסה להרחיב ממצאים אלה לבני נוער להט"בים, שזקוקים במיוחד ליצירת קשרים חברתיים כדי להתמודד עם הקשיים בתהליך הגיבוש של הנטייה המינית ו/או הזהות המגדרית שלהם. לשם כך בצעתי סקר אינטרנטי עליו השיבו 002 גולשים בפורומים הייעודיים באתר ארגון הנוער הגאה )"איגי"; = 88 n( ובפורומי חברה וקהילה באתר fresh.co.il )"פרש"; = 28 n(. הסקר כלל מדד סובייקטיבי ומדד אובייקטיבי לשימוש בפורומים, ושאלונים למדידת הון חברתי מגשר, מלכד ואיכות היחסים בין הנער להוריו. תוצאות המחקר תמכו בהשערתי המרכזית. נמצא קשר חיובי בין מידת השימוש של הנער בפורומים הייעודים באינטרנט לבין רמת ההון החברתי שלו, כך שבני נוער שמשתמשים בפורומים באופן אינטנסיבי יותר התאפיינו ברמות גבוהות יותר של הון חברתי. קשר זה נמצא באופן מלא לגבי הון חברתי מלכד ובאופן חלקי יותר )רק במדד הסובייקטיבי לשימוש בפורומים( לגבי הון חברתי מגשר. כמו כן, נמצא בניגוד למשוער, שהקשר בין המדד האובייקטיבי לשימוש בפורומים להון חברתי מלכד היה חיובי וחזק יותר דווקא אצל משתתפים שהיו להם יחסים טובים יותר עם הוריהם וחלש יותר אצל משתתפים שיחסיהם עם הוריהם היו פחות טובים. הממצאים מצביעים על כך שהשימוש בפורומים ייעודיים מסייע לבני נוער ולצעירים להט"בים בהתמודדות עם קשיים אותם הם חווים, ובכך הוא עשוי להפחית תופעות כמו דיכאון ואובדנות. V

רשימת לוחות לוח מספר 0 סטטיסטיקה תיאורית עבור משתני הרקע במחקר... 23 לוח מספר 2 טבלת ממוצעים, סטיות תקן, מקדמי מהימנות Alpha( )Cronbach's של משתני המחקר והמתאמים ביניהם... 30 לוח מספר - 3 מקדמים בלתי-מתוקננים ומתוקננים לניבוי רמת הון חברתי מגשר על-ידי המשתנים המסבירים.... 31 לוח מספר - 4 מקדמים בלתי-מתוקננים ומתוקננים לניבוי רמת הון חברתי מלכד על-ידי המשתנים המסבירים.... 33 לוח מספר - 2 מקדמים לניבוי רמת הון חברתי מגשר על-ידי המשתנים המסבירים... 35 לוח מספר - 2 מקדמים לניבוי רמת הון חברתי מגשר על-ידי המשתנים המסבירים... 36 לוח מספר - 7 מקדמים לניבוי רמת הון חברתי מלכד על-ידי המשתנים המסבירים... 38 לוח מספר - 8 מקדמים לניבוי רמת הון חברתי מלכד על-ידי המשתנים המסבירים... 40 רשימת תרשימים תרשים מספר 0 הקשרים בין משתני המחקר לפי השערות 3 ו- 4... 21 תרשים מספר 2 הון חברתי מלכד כפונקציה של המדד האובייקטיבי לשימוש בפורומים ואיכות היחסים בין הנער להוריו בפיקוח על מקור הנתונים... 39 VI

1. מבוא בתחילת העשור התפרסמו תדיר ידיעות על התאבדות של בני נוער וצעירים ממדינות שונות בארה"ב, כולם בנסיבות הקשורות לחשיפת נטייתם או זהותם המינית, מה שהתחיל להיראות בתופעה. הצעיר שבהם, סת' וולש )03( מקליפורניה, תלה את עצמו אחרי שלוש שנים של הצקות בבית הספר בהקשר למיניותו )דיאנה בחור-נור, הארץ, כלכליסט, 23.02.2101(. עבור לא מעט בני נוער לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים )להט"בים( תקופה ההתבגרות מאופיינת בקשיים ובניסיונות להשתלב מבחינה חברתית בקבוצת השווים שלהם. בני נוער אלה נחשפים למגמה גוברת של הצקות ומעשי בריונות על רקע מגוון ועל בסיס יומי. הסבר חלקי לכך ניתן למצוא באורח החיים המקוון שמאפשר להצקות ולבריונות לחדור לפרטיותם של בני הנוער באמצעות האינטרנט )2010 Talmud,.)Mesch & אם בעבר רוב ההצקות היו מתרחשות בית הספר או בדרך אליו וממנו, הרי שהיום זה מגיע עד לחדרם של בני הנוער ואף למכשירי הטלפון הניידים שלהם. בנוסף, בתקופה זו, שבה חלק ניכר מחייהם של בני נוער מתנהל במחשב וברשת האינטרנט, הורים מצליחים לפקח על המתרחש בחיי ילדיהם אף פחות מבעבר. יחד עם זאת, חשוב לשים לב שלאינטרנט יש גם תפקיד חיובי בהתמודדות של בני נוער להט"בים עם קשיי גיל התבגרות. אישי ציבור, ארגונים חברתיים ואף עסקיים עושים שימוש באינטרנט על מנת להפיץ בקרב כמה שיותר מתבגרים להט"בים מסרים חיוביים, מלאי תקווה ואופטימיות. להלן מספר דוגמאות: באתר יוטיוב )YouTube( פורסם סיפורו האישי והמרגש של ג'ואל בארנס, חבר מועצת העיר פורט וורת' שבטקסס, שעל אף היותו הומו מוצהר בחברה שמרנית הצליח להיבחר למשרה ציבורית; חברת גוגל )Google( השיקה קמפיין בשם better","it's going to get בה עובדי החברה הלהט"בים פונים לבני נוער ומספרים את סיפוריהם האישיים מעוררי השראה והתקווה לעתיד טוב יותר; בעזרת מנועי החיפוש השונים ניתן למצוא קישורים לארגונים חברתיים, למרכזים קהילתיים ולאתרי אינטרנט )שבהם יש פורומים וצ'אטים( שנותנים תמיכה ומענה לבני נוער להט"בים. הניגוד שזה עתה הצגתי מעלה את הדיון לגבי ההשפעה של האינטרנט על חייהם של בני נוער להט"בים וההשפעה על ההון החברתי שלהם. מחקרים עדכניים מראים שהשימוש בפורומים ובצ'אטים באינטרנט מגדיל את ההון החברתי של בני נוער )2010 Talmud,.)Mesch & בני הנוער 0

עושים שימוש באינטרנט על מנת ליצור קשרים חברתיים חדשים ובמטרה לשמר ולחזק את אלה הקיימים. נשאלת השאלה עד כמה ניתן להכליל ממצאים אלה על קבוצות שונות בקרב בני נוער. באופן ספציפי יותר, מחקר זה יעסוק בשאלה: איך השימוש באינטרנט משפיע על ההון החברתי של בני נוער שהם להט"בים? מחקר זה תורם לספרות אודות הקשר בין שימוש בפורומים באינטרנט עם דגש על אינטנסיביות השימוש לבין סוגים שונים של הון חברתי, בכך שהוא מתמקד בבני נוער וצעירים להט"בים. למחקר זה יש גם השלכות יישומיות לגבי אופן הפעולה של ארגונים שנותנים שירותים לקהילה הלהט"בית מבחינת סוגי השירותים שהם מציעים לבני נוער וצעירים, והאפשרות לתת מענה לצרכיהם החברתיים והרגשיים, בדגש על השימוש בפורומים ייעודיים. הערה: לעיתים הניסוחים בעבודה נכתבו בלשון זכר מטעמי נוחות אך תוכנם מתייחסים לנשים וגברים כאחד. בנוסף, למרות ההכרה בכל הקובצות המיניות והמגדריות באוכלוסייה ובחשיבות הגוברת בהרחבת גופי הידע שעוסקים בהם, עובדה זו כוללת התייחסות בעיקר ללסביות, להומואים, לנשים ולגברים. 2

2. סקירת ספרות בפרק זה אציג סקירת ספרות של המושגים והמונחים המופיעים בשאלת המחקר אותה הצגתי במבוא. חשוב מכך, במסגרת הסקירה הספרות אשתדל להציג ולחדד את הקשרים בין מושגים ומונחים אלה. סקירה זו תכלול גם תיאוריות וממצאים מחקרים קודמים שהתבצעו בתחומים הרלוונטיים. 2.1 הון חברתי במשך השנים, מדעי החברה סיפקו מספר הגדרות למושג הון חברתי. על פי אחת ההגדרות, היותר כוללנית, הון חברתי הינו מכלול התכונות והמאפיינים של המבנה החברתי שמסייעים ומאפשרים לשחקן להוציא מהכוח אל הפועל פעולה מסוימת. מלאכת ההגדרה של מושג זה מאוד מורכבת משום שנעשה בו שימוש במגוון דיסציפלינות ותחומי חיים, והוא מופשטת למדי. הספרות הרלוונטית מניחה שזהו הון לכל דבר ועניין, ומציגה שישה הסברים להנחת יסוד זו. ראשית, ניתן להשקיע את ההון החברתי או להשקיע בו, במטרה לצבור רווחים עתידיים ( Putnam, 1995(. שנית, ניתן להמירו בשערי המרה שונים על מנת לצבור סוגי הון אחרים, ולהיפך ( Bourdieu, Coleman, 1988 ;1985(. שלישית, בדומה לסוגי ההון האחרים, גם ההון החברתי יכול לשמש כתחליף למשאב חסר. לרוב הוא יחפה על העדרו של הון כלכלי, וזאת על ידי הקטנת "עלויות העסקה" )1995.)Lazerson, רביעית, הון חברתי צריך תחזוק, שימור וטיפוח שוטפים בדומה להון פיזי והון אנושי )1998 Laumann,.)Sandefur & חמישית, הון חברתי הוא נחלת הכלל. כולם יכולים לצבור אותו, אך הוא טומן בחובו מרכיב ממדר. שחקנים יכולים להיות מודרים מרשתות חברתיות מסוימות, דבר שיפגע בהונם החברתי )1988.)Coleman, שישית, הון חברתי שונה מסוגי הון אחרים בכך שלא נמצא בידי שחקן אחד, אלא בתוך מערכת היחסים שלו עם השחקנים האחרים )1988 Coleman,.)Burt, ;1992 לכן, לא ניתן לסחור בו, כינונו וביסוסו של ההון החברתי כרוך בשיתוף פעולה בין השחקנים ובמחויבות הדדית. לעומת זאת, להחרבתו מספיקה נסיגה של צד אחד בלבד 1999( Buren,.)Leana & Van בורדייה וקולמן היו מהראשונים שעשו שימוש במונח זה בסוציולוגיה, אך כל אחד מהם עשה בו שימוש באופן שונה )תלמוד ובארט, 2113(. בעוד שקולמן ופוטנם חולקים את אותה גישה 3

פונקציונאליסטית, בורדייה ראה בהון חברתי מנגנון של אי-שוויון חברתי. הוא הציע מספר הגדרות בעלות הקשר של מבנה חברתי. לפי אחת מהן, הון חברתי הוא שילוב כלל המשאבים הקיימים או הפוטנציאליים של רשת חברתית ברת קיימא, שמבוססת על יחסים מוסדיים ועל הכרות בין חבריה, והינו תוצר של מחויבויות )קשרים( חברתיים )1985.)Bourdieu, 2.2 סוגים של הון חברתי בספרות ניתן למצוא הבחנה בין שני סוגים של הון חברתי עיקריים: הון חברתי מלכד )Bonding( והון חברתי מגשר.)Bridging( בפועל לאנשים עשוי להיות הון חברתי מסוגים שונים במשולב. הון חברתי מלכד ניתן למצוא ברשתות חברתיות צפופות, שמתאפיינות בהומוגניות של חברי הרשת ושנסובות סביב זהות משותפת. הון חברתי זה יכול להתבטא בתמיכה חברתית במצבים של משבר ודחק. הון חברתי מלכד הוא תוצר של אמון הדדי ושיתוף בין החברים ברשת, הוא מחוזק על ידי ההיסטוריה והניסיון המוקדם של החברים והתנהגותם ברשת לאורך זמן. החיסרון של הון חברתי מסוג זה הוא שהדמיון החברתי בין החברים ברשת מחזק את ההומוגניות ויוצר תחושת לכידות. דבר זה עלול להביא להדרה ממשאבים של אוכלוסיות שאינן חולקות את אותם מאפיינים מלכדים. בנוסף, עלולה להיווצר התבדלות ואנטגוניזם ביחס לקבוצות אחרות, מה שיכול לתרום להופעת קונפליקטים בין קבוצתיים )2000.)Putnam, הון חברתי מסוג זה נפוץ למשל בין חברים קרובים, במועדונים אקסקלוסיביים ובתוך המשפחה )בילינג, 2112(. לעומת זאת, הון חברתי מגשר נפוץ ברשתות מבוזרות שבהן השחקנים בעלי רקעים מגוונים ולכן מתאפיינות בהטרוגניות. מאפיין נוסף של רשתות אלה הוא הקשרים החברתיים החלשים שקיים בין החברים ברשת. פוטנם )2111( טען כי שונות זו של החברים ברשת היא הסיבה למגוון גדול יותר של משאבים הזמינים לחברי הרשת, וזאת בהשוואה לחברים ברשת שמאופיינת בהון חברתי מלכד. במשאבים זמינים הכוונה למשל לטווח מידע רחב, חשיפה להזדמנויות שונות, קשרים חברתיים מפרים וכדומה. הון חברתי מגשר ניתן למצוא בארגונים כגון תנועות לזכויות האזרח ומסגרות לשירות אזרחי. ההבחנה בין הון חברתי מלכד לבין הון חברתי מגשר אינה דיכוטומית ובפועל רשתות חברתיות מתאפיינות לרוב בשני המימדים במינונים שונים )2000.)Putnam, 4

שני מושג הרלוונטיים לדיון בהון חברתי מגשר הם "חורים מבניים" ו"אוטונומיה מבנית". חור מבני Hole( )Structural הוא מערכת היחסים בין שני שחקנים, א' ו-ב' למשל, שמספקת תוספת יחודית עבור כל אחד מהם, כגון פוטנציאל לקבל מידע לא-מיותר information( ;Burt, ( )nonredundant 1992 תלמוד ובראט, 2113(. החור המבני הוא מעין חיץ שקיים בין הרשת החברתית של שחקן א' לבין שחקן ב' והרשת החברתית שלו. הקשר היחיד של שחקן א' לרשת החברתית של שחקן ב' עוברת בהכרח רק דרך שחקן ב'. כלומר, לשחקן א' אין קשרים עקיפים עם מי מהשחקנים ברשת החברתית של שחקן ב', או במילים אחרות הם נמצאים ברשת מבודלת. לכן, במקרה של חור מבני שחקנים א' ו-ב' נותנים אחד לשני יתרון שאינו חופף ליתרון שנותנים להם שחקנים אחרים ברשות החברתיות שלהם. חורים מבניים אלה משפיעים על מידת הנגישות למידע אודות הזדמנויות חדשות, תזמון הנגישות למידע זה ומי אלה שנגישים אליו. שחקנים שנמצאים ברשת מבודלת שיש בה חורים מבניים בכמות המיטבית נהנים מרווחים גדולים יותר על השקעותיהם במערכת היחסים בגלל שנקרים בדרכם יותר הזדמנויות אותן הם מנצלים. בנוסף, שחקנים אלה נמצאים בעמדת יתרון משום שיש להם יותר נגישות למידע ולאמצעי שליטה. מכאן נובעת הגדרה של הון חברתי כתופעה מבנית, לפיה הון חברתי הוא קשר לשחקנים שאינם קשורים זה לזה. מסיבה זו השחקן נהנה מיתרונות הנובעים מעמדתו החברתית העדיפה ברשת. ברט )1992 )Burt, מכנה רווחים ויתרונות אלה בשם אוטונומיה מבנית ( Structural.)Autonomy גודל הרווחים נוגע לאופן שבו השחקן יוצר מערכות יחסים עם שחקנים אחרים ולזהותם של אותם שחקנים. שחקן שמשקיע זמן וכוח בניסיון ליצור מערכת יחסים עם שחקן שברשותו משאבים חיוניים מגדיל את הונו החברתי. מכאן נובע שאוטונומיה מבנית היא מצב שבו שחקן יוצר רשת חברתית בה יש קשרים רבים עם שחקנים אחרים שמוקפים בחורים מבניים. כלומר, שחקנים שיש להם רמת אוטונומיה מבנית גבוה נהנים מרווחים גדולים בתמורה להשקעותיהם בגלל שיש להם יותר נגישות למידע אודות הזדמנויות חדשות והם שולטים במידע זה. חורים מבניים ואוטונומיה מבנית יאפיינו יותר רשתות חברתיות הטרוגניות, שבהן הקשרים בין השחקנים חלשים יותר. לכן, סוג ההון החברתי שעליו הם ישפיעו הוא יותר ההון החברתי המגשר ופחות המלכד. 2

במסגרת מחקר זה אתמקד בהון חברתי מגשר ובהון חברתי מלכד ברמת הפרט עקב אופי שאלת המחקר ואוכלוסיית המחקר: בני נוער וצעירים להט"בים. בני נוער אלה יוצרים רשתות חברתיות מקוונות, שבהן פועלים שחקנים מרקעים מגוונים מבחינה סוציו-אקונומית, דתית, עדתית, גיאוגרפית ואף לאומית. בהסתמך על ההמשגה של הון חברתי מגשר, ניתן להניח שהטרוגניות זו במאפייני השחקנים תביא לכך שהקשרים ביניהם יהיו חלשים יחסית, לפחות בשלבים הראשוניים. הון חברתי מגשר יכול להרחיב את האופקים החברתיים ואת השקפות העולם שלהם, לאפשר להם נגישות למידע ולמשאבים חדשים )2006.)Williams, בלא מעט מקרים קשרים חלשים אלה מהווים את הבסיס ליצירת מערכות יחסים קרובות, כלומר קשרים חזקים יותר. יחד עם זאת, חשוב לזכור שהרשתות החברתיות שבני הנוער והצעירים הלהט"בים יוצרים נסובות סביב הנטייה המינית הלהט"בית, שהינה זהות משותפת עבורם. בהסתמך על ההגדרה של הון חברתי מלכד, ניתן לומר שרשתות המתייחסות לזהות משותפת מתבססות על דמיון בין השחקנים ועל הומופיליה )התחברות עם דומה, אהבת הדומה(. דמיון בין שני שחקנים שיוצרים מערכת יחסים מאפשר היווצרות קשרים חזקים ויציבים. במקרים בהם מידת הדמיון קטנה או שאין הלימה בסטאטוסים החברתיים, מערכות יחסים יטו להיות לא יציבות. מחקרים על היווצרותן, התפתחותן, תחזוקתן והתפרקותן של מערכות יחסים מדגישים את חשיבות ההומופיליה ( Talmud, Mesch & 2006(. היווצרות קשר בין שני שחקנים וכינון חברות הינם דוגמאות לתהליכים שמתרחשים יותר בין פרטים דומים מאשר לא דומים. ניתן לומר שהומופיליה היא תוצאה של הזדמנויות לאינטראקציה שנובעות מהמבנה החברתי של פעילויות בחברה. הומופיליה מקבלת ביטוי לעיתים קרובות משום שהיא מספקת תגמול חשוב כגון אישרור להשקפת עולמו ולאמונותיו של היחיד מצד סביבתו, וקבלת תמיכה חברתית. לסיכום, במקרה של אוכלוסיית המחקר אני סבור ששימוש באינטרנט יהיה קשור לשילוב בין הון חברתי מגשר להון חברתי מלכד, כך שהון חברתי מגשר יכול להיות בסיס ליצירת הון חברתי מלכד. הון חברתי מגשר יתבטא בשלב יצירת הקשרים, כך שהשימוש באינטרנט יאפשר יצירת קשרים חדשים בעוצמה חלשה בין אנשים מרקעים שונים. עם זאת, קשרים אלה יכולים להתפתח לקשרים חזקים יותר, המתבססים על זהות משותפת. כלומר, הון חברתי מלכד )שיתפתח מתוך ההון 2

החברתי המגשר( יתבטא בתחזוק קשרים קיימים. בנוסף, היווצרות ההון החברתי המלכד אין משמעותה בהכרח הפסקה של פיתוח הון חברתי מגשר. כלומר, גם לאחר יצירת קשרים קרובים וחזקים בני הנוער והצעירים הלהט"בים יכולים להמשיך להשתמש באינטרנט כדי לחפש מידע וליצור קשרים חדשים. 2.2 ביקורת על הון חברתי מהסקירה לעיל ניתן להתרשם עד כמה המושג "הון חברתי" מעורפל. לפי השקפותיהם של קולמן ושל פוטנם ( 2000 1995; 1993; Putnam,,)Coleman, 1988, 1990; זהו מושג שלא לגמרי מתאים לתחום הסוציו-כלכלי. זאת משום שהוא אינו רגיש למגדר, הוא אתנוצנטרי, ויש הטוענים שהוא יובא מארה"ב ויושם במקומות אחרים בעולם ללא התחשבות בהשפעות בין- תרבותיות ופנים-תרבותיות )1999.)Morrow, תחילת המחקר על הון חברתי, שהתבסס על טענותיו של קולמן, שם במרכז את הקשרים המשפחתיים בין הורים לבין ילדיהם. המחקר התמקד בבחינת מידת ההשפעה של הורים על ילדיהם במסגרת הקשרים המשפחתיים האלה. בראשית דרכו המחקר התעלם כמעט לחלוטין מהשפעה הפוכה של הילדים על ההורים. כיום, עם התפתחות זרם הסוציולוגיה של הילדות ( & James,)Prout, 1990 חוקרים מבינים שנכון יותר לבחון השפעות הדדיות בין הורים וילדים. במחקרים אלה נמצא שילדים מגיל צעיר צוברים הון חברתי באופן פעיל, תורמים לפיתוח הקשרים החברתיים של הוריהם, ומשמשים להם כמקור לתמיכה 1996( Song,.)Becker et al., 1998; Morrow, 1996; ביקורת נוספת על טענותיו של קולמן עוסקת בהעדר הקשר חברתי או כלכלי בעבודותיו ( Portes Elder et al., ( וגורסת שטענותיו נוטות שלא להסתמך על עובדות היסטוריות &(, Landolt, 1996 1993(. טענותיו המאוחרות יותר של קולמן, אלה שגם פוטנם שותף להן, ועוסקות בהתפוגגות "הקהילתיות" בקרב הקהילות בארה"ב, ספגו גם הן ביקורת על היותן תלושות מעובדות היסטוריות. המבקרים טוענים שהן בעיקר מתבססות על ערגה רומנטית לימים עברו )1996.)Levi, נקודת הביקורת האחרונה עוסקת בבעייתיות שבתרגום ובייבוא המונח "הון חברתי" ממקום אחד בעולם למקום אחר. היא קשורה לדבריו של בורדייה, אשר הזהיר מפני הסיכונים שבתהליך מעין זה 7

)1991.)Bourdieu, ניתן לראות קושי זה בהשוואת הון חברתי בארה"ב לעומת הון חברתי בבריטניה (1997.(Rustin, ההבדלים התרבותיים, ההיסטוריים והחברתיים מעניקים משמעות שונה למושג בשתי המדינות. מדינות אלה נבדלות, בין השאר, בשיעורי הפשיעה, שמשפיעים על שביעות הרצון מסביבת החיים, דבר שמשפיע בתורו על הון חברתי של הקהילה. בנוסף, מדינות אלה נבדלות במידת המעורבות העסקית הפרטית בפעילות הקהילתית ובנורמות של מעורבות מסוג זה. כמו כן, קיימים הבדלים בתפיסת המעורבות אזרחית והדמוקרטיה המקומית. יש לקחת בחשבון את השפעתם של הבדלים אלה, ועוד רבים אחרים, בעת השוואת ההון החברתי במדינה או בחברה אחת לעומת מדינה או חברה אחרת. 2.2 מאפיינים של גיל ההתבגרות ושל בני נוער וצעירים להט"בים כעת אסקור בקצרה את מאפייני האוכלוסייה בה עוסקת שאלת המחקר, וזאת במטרה למקד את סקירת הספרות עליה יתבססו הטיעונים שלי בהמשך. באופן כללי, גיל ההתבגרות הוא תקופה סוערת של שינויים ומשימות, הנמצאת בין ילדות לבגרות )1997.)Malekoff, בתקופה זו עומדות בפני בני הנוער ארבע משימות מרכזיות, והן: תהליך היפרדות מהמשפחה, פיתוח זהות מינית בריאה, הכנה לעתיד ופיתוח מערכת ערכים. במשימה הראשונה, תהליך היפרדות מהמשפחה, על בני הנוער לפתח עצמאות רגשית מההורים וממבוגרים אחרים. בנוסף, עליהם ליצור חברויות עם בני גילם ולמקד את האנרגיה שלהם בקשרים בין-אישיים וזוגיים. במשימה השנייה, פיתוח זהות מינית בריאה, בני הנוער מתמודדים עם שינויים גופניים והקבלה שלהם. עליהם להתמודד עם התפקידים המגדריים כפי שהם מוכתבים על ידי החברה. כמו כן, עליהם לבחון את המידה בה תפקידים אלה תואמים לרגשות האישיים שלהם. המשימה השלישית, הכנה לעתיד, נותנת לבני הנוער הזדמנות לפתח מיומנויות וכלים שיעזרו להם לבחור קריירה, סגנון ואורח חיים. במשימה זו הם מתמודדים עם החיים כבוגרים בחברה ועם יחסים זוגיים. במשימה הרביעית והאחרונה, פיתוח מערכת ערכים, בני הנוער מתמודדים עם התנהגויות שונות ועם הויסות שלהן. במקביל, הם נאלצים לראשונה לקבל החלטות על סמך ערכים וקודים אתיים שאותם הם מפתחים בעצמם. משימות אלה מעמידות את בני הנוער במצב שביר וסוער. עתה, אחרי 8

שסקרתי בקצרה את השינויים והמשימות העומדים בפני בני הנוער בגיל ההתבגרות, ארחיב את הדיבור על המאפיינים של תהליך התפתחותם המינית. הגיל שבו בני נוער מתחילים את התפתחותם המינית הולך ויורד, וזאת בשל שיפור תנאי הבריאות והתזונה )1995.)Newton, נמצא שנערות מתחילות להתפתח מבחינה פיזית בגיל -9.2 04, ונערים בגיל 01.2-02. במקביל, הגיל שבו בני נוער מפתחים עצמאות רגשית ויכולת התמודדות עם השינויים ומשימות החיים השונות הולך ועולה. בספרו, ניוטון מציין שבחברה המערבית צעירים מתנתקים מההורים ונעשים עצמאים מבחינה כלכלית בגיל 22-31. לטענתו, מגמה זו נמצאת בעלייה מתמדת. בנוסף לכך, כמות המידע המועברת לבני נוער דרך הטלוויזיה, האינטרנט ומקורות המדיה השונים היא עצומה. מגיל צעיר נחשפים בני הנוער שמתחילים להתבגר לתכתיבים חברתיים בענייני אופנה, התנהגות בכלל והתנהגות מינית בפרט. פעמים רבות עולה השאלה באיזה מידה, אם בכלל, בני הנוער יודעים לעבד מידע זה מבחינה רגשית. בהמשך לסקירה אודות בני נוער ושלבי התבגרותם באופן כללי, אתמקד כעת בבני הנוער הלהט"בים. מחקרים שנערכו בקרב בני נוער להט"בי מראים כי הכרה ראשונית לקיומה של משיכה מינית כלפי בן/בת אותו המין מתרחשת בגיל 01 בממוצע )2000 Diamond,.)Savin-Williams & כמו כן, נמצא שבני נוער מקיימים יחסי מין ראשונים עם בן/בת מאותו מין בגיל 04 בממוצע. בנוסף, נמצא שבני נוער חושפים את נטייתם המינית לאדם אחר בגיל 07 בממוצע ולאחד ההורים בגיל 08 בממוצע. הגיל שבו בני נוער מגדירים עצמם מבחינת נטייתם המינית הולך ויורד. 2.2 בני נוער להט"בים והון חברתי: תיאוריות קוויריות ותיאוריות על גיבוש נטייה מינית רוב בני הנוער הלהט"בים מגדירים את נטייתם המינית, וחושפים אותה בפני הסובבים אותם תוך כדי תהליך גיבוש הנטייה המינית שלהם )שילה, 2117(. אציג שתי תיאוריות מרכזיות לגיבוש נטייה מינית תוך הדגשת החשיבות של ההון החברתי עבור קבוצה זו, ואנסה להשלים את התמונה שהוצגה עד כה אודות המאפיינים של בני נוער אלה. התיאוריות שאציג הינן חלק מגוף ידע רחב יותר שנהוג לכנותו "תיאוריות קוויריות". התיאוריות הקוויריות בוחנות בצורה ביקורתית את התהליכים וההשפעות החברתיים שיצרו את התפיסה הדיכוטומית שרווחת כיום לגבי גבריות, נשיות, 9

הומוסקסואליות והטרוסקסואליות. בתיאוריות אלה בולטת הטענה כי המיניות אינה דבר ברור ומוגדר, אלא נזיל ובעל הקשרים חברתי ותרבותיים )קידר, זיו וקנר, 2113(. במסגרת התיאוריות הקוויריות ישנם מספר מודלים המתארים שלבים בגיבוש הנטייה המינית )למשל, Troiden, 1989.)Cass, ;1979 המודל של קאס )0979( מתאר את העובר על אנשים בגיבוש נטייתם המינית ברמה הפסיכולוגית האישית. המודל מורכב משישה שלבים ובכל שלב המתבגר חש תחושת אי-נוחות פסיכולוגית, הגורמת למתח אישי, ופתרון המתח מוביל לשלב הבא. אתאר את השלבים תוך התמקדות בגורמים שקשורים להון חברתי. השלב הראשון הינו שלב "בלבול זהות" ובו ישנה הכרה מודעת בעובדה שמידע בנושא הומוסקסואלי )התנהגויות, מחשבות, תחושות( הינו רלוונטי למתבגר שרואה עצמו כהטרוסקסואל. בשלב זה בני נוער יחפשו מידע על הומוסקסואליות אשר יענה על שאלותיהם שנוגעות לנטייתם המינית. הם ייזונו ממידע פופולארי )אמנים היוצאים מהארון, סדרות טלוויזיה המציגות להט"בים(, או יחפשו תשובות באינטרנט. השלב השני על פי קאס הינו שלב "השוואת הזהות", בו המתבגר מקבל את האפשרות שייתכן והוא הומוסקסואל, והוא בוחן בחשש רב את ההשלכות של אפשרות זו. תחושות ומחשבות אלה, העולות אצל המתבגר יחד עם הידיעה שאין לו את מי לשתף בשאלותיו, יכולות להוביל לתחושת בדידות קשה ואף לדיכאון. ניתן לעזור למתבגר בשלב זה על ידי מתן מידע על קבוצות חברתיות שאליהן הוא יוכל לפנות כאשר ירגיש נוח בכך. שלב "הסובלנות בזהות" הינו השלב השלישי, ובו המתבגר מקבל את האפשרות שהוא הומוסקסואל ומכיר בצרכים המיניים, החברתיים, והרגשיים שקשורים להיותו כזה. אולם, בעשותו כן, נעשה בולט יותר השוני בינו לבין הטרוסקסואלים אף יותר ממקודם. בהתמודדותו עם השוני החברתי הזה, מחפש המתבגר את חברתם של הומוסקסואלים אחרים, ואת התרבות ההומוסקסואלית. התקשרות לקהילה ההומוסקסואלית היא בעלת יתרונות בגיבוש זהות לסבית/הומואית חיובית. כיום ישנן קהילות הומו-לסביות המציעות מגוון רחב של אפשרויות להיכרויות ולמפגשים: קבוצות נוער, קבוצות חברתיות, מסיבות ופעילויות תרבות. האינטרנט, שהפך מקור חשוב ומרכזי למידע ולקיום קשרים עם אחרים )ובקרב בני נוער בפרט(, מציע מגוון אפשרויות להיכרויות ולמציאת מסגרות חברתיות עבור הנוער הלהט"בי. בני הנוער שנחשפים לראשונה לתרבות הלהט"בית, יאמצו לעצמם לפעמים קודים התנהגותיים חדשים. קאס קוראת לשלב הרביעי "שלב קבלת הזהות" ובו היא מציינת שהמתבגר יחוש כי הוא חלק מהעולם הלהט"בי, והוא ירחיב את 01

קשריו עם התרבות והקהילה. בשלב זה המתבגר יספר לסובבים אותו על עובדת היותו הומו. ככול שלנער יהיו יותר מקורות תמיכה )כגון: יועצות בבית הספר, אנשי מקצוע, מדריכים בקבוצות לנוער להט"בי וכו'(, כך הוא יכול להתמודד עם היציאה מהארון בצורה טובה יותר. השלב החמישי במודל הוא "שלב הגאווה בזהות", שבו המתבגר מתקרב יותר לתרבות ולקהילה הלהט"בית, ומרגיש שלם יותר עם נטייתו המינית. בשלב זה אופיינית החוויה של "העולם ההטרוסקסואלי" כמפלה וכלא מכיל. חוויה זו מביאה להתייחסות שלילית להטרוסקסואליות לעומת אידיאליזציה של הלהט"ביות. בשלב זה יצטרפו חלק מבני הנוער לפעילות חברתית ופוליטית למען זכויות לקהילה הלהט"בית. השלב השישי והאחרון במודל של קאס לגיבוש נטייה מינית הוא "שלב הסינתזה". שלב זה קורה כאשר המתבגר זונח את הראייה הדיכוטומית של העולם כמחולק ל"אנחנו" )העולם ההומוסקסואלי( ו"הם" )העולם ההטרוסקסואלי(. המתבגר יצליח לעשות סינתזה בין חלקי הזהות השונים שלו, כולל נטייתו המינית. בהתמודדות עם מכלול החיים ומשימות ההתפתחות השונות של האדם, הוא יוכל לחיות בשלום בסביבה בה להט"בים הם מיעוט )מבחינה סטטיסטית וגם מהותית וסוציולוגית(, ולהרגיש כי עובדה זו אינה מפחיתה או מורידה מיכולתו לחיות חיים שלמים ומספקים. מודל השלבים של קאס )0979( מתאפיין בראיית התהליך האישי-פסיכולוגי שעוברים בני הנוער בדרך לגיבוש נטייתם המינית. המודל האקולוגי משלים את ההבנה של הגורמים המשפיעים על המתבגר בתהליך זה. התיאוריה האקולוגית )2003 )Alderson, מניחה כי האדם פועל בסביבה הכוללת היבטים תרבותיים וחברתיים. התפתחותו של האדם נעשית על ידי התאמתו לסביבה. אדם יפתח ויממש עצמו כאשר תהיה התאמה טובה בין סביבתו לבין עצמו. לעומת זאת, כאשר יהיה חוסר התאמה בין האדם לסביבתו, הוא ינסה לשנות את הסביבה כך שתתאים לצרכיו, או ישנה היבטים אישיותיים בעצמו כך שיתאים לסביבתו. על פי המודל האקולוגי לגיבוש נטייה מינית, ישנם ארבעה גורמים סביבתיים וחברתיים המשפיעים על התהליך האישי שעוברים בני הנוער: )0( המשפחה וההורים; )2( התרבות והדת; )3( החברה והעמדות שלה כלפי הומוסקסואליות; )4( החברים הקרובים והקשרים החברתיים של המתבגר. כעת אפרט על כל אחד מהגורמים האלה. לעמדות המשפחה וההורים )הגורם הראשון( כלפי נושא ההומוסקסואליות יש קשר ישיר לדרך שבה בני הנוער יתפסו את עצמם ואת התנהגותם. כך למשל, הורים שמביעים אי-קבלה יכולים 00

לעורר בבני נוער תחושות קשות של דיכאון, תחושות אובדניות, ואף להביאם למצבים פיזיים מסוכנים. במקרה כזה בני הנוער יהססו לספר להוריהם על נטייתם המינית, ויסתירו את התנהגותם ורגשותיהם. על מנת להבין את מה שעובר על מתבגר המגבש את נטייתו המינית, חשוב להביא בחשבון את מכלול הערכים הדתיים והתרבותיים )הגורם השני( של העולם אליו הוא שייך. בתרבויות שמרניות ודתיות קיימות סנקציות חברתיות ומשפחתיות אשר יכולות למנוע מבני הנוער לעבור משלב זיהוי הנטייה ההומו-לסבית בעצמם לקבלת זהותם ולחשיפתה בפני אחרים. בחברות ותרבויות מסוג זה, התהליך האישי שעובר על בני הנוער החשים כי הם נמשכים לבני מינם, כרוך בסבל רב ובקונפליקט מתמיד בין הערכים התרבותיים והדתיים לבין הרגשות האישיים והמיניים. הנגישות של בני נוער למידע מהימן, מקורות מידע ותמיכה כמעט שאינה קיימת. בנוסף, חשוב להדגיש שהגינוי התרבותי והדתי מונע מבני נוער אלה לפנות לקבלת עזרה ותמיכה. הבדידות הקשה כמו גם העובדה שאין להם לגיטימציה לפנות לגורם כלשהו לסיוע משפיעים קשות הן על מצבם הנפשי והן על יכולתם לפתח עצמי מגובש ובטוח. חברות שונות בעולם מורכבות ממגוון תרבויות ודתות. יחס החברה )הגורם השלישי( כלפי הומוסקסואליות מתבטא הן בהיבטים החוקיים הקשורים לזכויות למיעוט ההומו-לסבי והן בעמדות שרווחות בחברה כלפי הנושא. בחברות שבהן קיימת התייחסות חוקית לזכויות המיעוט ההומו-לסבי )כגון חוקים למניעת אפליה על רקע נטייה מינית וכו'( מועבר מסר חברתי הרואה בנטייה מינית הומו- לסבית שווה לזו ההטרוסקסואלית, ומקל את התפתחות וגיבוש הנטייה המינית. ההפך נכון לגבי חברות שמרניות, המגנות שוויון זכויות למיעוט זה. גיל ההתבגרות מתאפיין בתהליך פיתוח עצמאות, שבו יש חלק חשוב להיפרדות מההורים ולדגש על קשרים חברתיים עם בני אותו גיל )הגורם הרביעי(. משום כך, אצל בני נוער להט"בים יש חשיבות רבה לקשרים חברתיים עם בני נוער להט"בים אחרים. אלו יכולים להוות עבור המתבגר מסגרת תומכת ומאפשרת לגיבוש הנטייה המינית, להיכרות עם מודלים להזדהות, להפגת הבדידות וכן אפשרות למפגשים זוגיים התואמים את גילו ואת צרכיו. עמדות חיוביות של קבוצת השווים )יחסם של החברים ההטרוסקסואלים( כלפי הומוסקסואליות, יכולה לסייע לבני הנוער הנמצאים בתהליך של 02

גיבוש נטייתם המינית לפתח דימוי עצמי חיובי ובריא. לעומת זאת, עמדות שליליות יכולות לגרום לכך שהמתבגר יפתח דימוי עצמי שלילי, יחוש בדידות ומצוקה, ויתקשה לשתף את חבריו בעובר עליו. מהסקירה לעיל עולה קושי נוסף שאיתו מתמודדים בני נוער להט"בים והוא רכישת תרבות ללא עזרה ממקורות סיוע ותמיכה )שילה, 2117(. חברי תרבויות שונות רוכשים את תרבותם האופיינית בתהליך טבעי של סוציאליזציה, הכולל מקורות תמיכה קהילתיים ומשפחתיים גלויים וזמינים. בני נוער הלומדים את מאפייני התרבות הלהט"בית, נולדים לרוב למשפחות הטרוסקסואליות, והם נוטים להסתיר את נטייתם המינית מהסובבים אותם. נסיבות אלה מאלצות אותם ללמוד דפוסים תרבותיים תוך בדידות ובהיעדר מקורות סיוע ועזרה זמינים. בנוסף, חשוב להגדיש שהסתייעות במקורות התמיכה והעזרה הקיימים וההתנסויות השונות הקשורות לנטייתם המינית, כרוכות בחשיפה ובלמידה של הקודים והמאפיינים התרבותיים הייחודיים לתרבות הלהט"בית. עובדה זו הופכת את תהליך גיבוש הנטייה המינית לקשה ולמורכב יותר. לסיכום, ניתן לומר שבני הנוער הלהט"בים מחפשים ליצור קשרים חברתיים ומערכות יחסים עם אלה הדומים להם מבחינת נטייתם המינית. קשרים אלה מספקים להם תמיכה רגשית וחברתית, ותחושת שייכות, שכה חשובים בהפגת הבדידות ובהתמודדות עם רגשות דיכאוניים. בנוסף, קשרים אלה מאפשרים נגישות למידע מהימן ומקיף, שמאוד חשוב לבני הנוער, כי הוא מסייע בתהליך גיבוש נטייה מינית בריא וחיובי. קשרים חברתיים אלה מרכיבים את הרשתות החברתיות החדשות שיוצר המתבגר, והם מגדילים את הונו החברתי. בהתאם לכך, הוא מגבש נורמות, אמונות, תפיסות, קודים של התנהגות, וערכים חדשים, שתואמים את זהותו החדשה. בזכות ההתפתחות הטכנולוגית, בני נוער אלה יכולים לעשות שימוש רב באינטרנט במטרה ליצור רשתות חברתיות שיענו על צורכיהם. 2.2 רשתות חברתיות והשפעה חברתית הסקירה הספרותית שהצגתי עד כה שמה דגש על רשתות חברתיות. עתה אנסה להגדיר מהן רשתות, אתייחס לכוח ההשפעה הרב שטמון בהן, ואציג את הקשר שבין רשתות חברתיות לבין השימוש באינטרנט. 03

רשתות חברתיות הינן סך הקשרים בין השחקנים הפועלים בהם )1973.)Granovetter, למעשה, הרשת החברתית מורכבת מהשחקן, מהקשרים שלו ומהקשרים של הקשרים שלו. חוזק הקשר הבין-אישי מוגדר כשילוב של כמות הזמן שהקשר נמשך, העוצמה הרגשית, האינטימיות )רב הממדיות של אמון הדדי( ויחסי הגומלין שמאפיינים את הקשר. כל אחד מהמרכיבים הינו לכאורה בלתי-תלוי באחר אך ניתן למצוא מתאם גבוה ביניהם. בהתאם לכך, גרנווטר מגדיר את הקשרים הישירים של השחקן עם שחקנים אחרים כקשרים חזקים, ואילו קשריו העקיפים )הקשרים של הקשרים שלו( כחלשים. אותם הקשרים העקיפים והחלשים של השחקן לחברים אחרים ברשת הינם בעלי חשיבות מכרעת ביכולת שלו לנצל ולתמרן את הרשת. בנוסף, קשרים אלה חשובים משום שהם הערוצים שבאמצעותם רעיונות, השפעות ומידע חברתי שרחוקים מהשחקן יגיעו אליו. ככול שלשחקן יהיו פחות קשרים עקיפים, כך הוא יהיה מבודד יותר מבחינת ידע שמחוץ לעולמו ומחוץ לעולמם של חבריו הקרובים. קשרים חלשים נוטים לחבר יותר בין פרטים מקבוצות שונות ומרקעים שונים, ועל ידי כך להגדיל את ההון החברתי המגשר. לעומת זאת, קשרים חזקים, שמרוכזים יותר בתוך הקבוצה הספציפית, מגדילים את ההון החברתי המלכד. ממחקר שבדק אמפירית את המרכיבים שמשפיעים על חוזק הקשר עולה שמידת הקרבה או העוצמה הרגשית של קשר היא המדד הטוב ביותר לחוזק הקשר בין שני שחקנים )1984 Campbell,.)Marsden & ישנם חוקרים שטוענים שהמשתנים ואמצעי המדידה ששמשו את פוטנם היו מתאימים לצורות ישנות של קהילתיות ומעורבות אזרחית )למשל al., 2001.)Wellman et הם טוענים שקיימות צורות תקשורת וארגון חדשים. חוקרים אלה מתבססים על ממצאי מחקרים קודמים שמראים שכיום קהילות מוטמעות יותר בתוך רשתות חברתיות מאשר בקבוצות. כמו כן היחסים הקהילתיים, שבעבר היו מתנהלים בזירה הציבורית באופן גלוי, עברו להתנהל היום בזירה הפרטית, בביתם של האנשים )1999 Wellman,.)Lin, ;2001 למרות שאנשים נפגשים פחות במקומות ציבוריים, אין הדבר אומר שהם אינם מתקשרים זה עם זה דרך האינטרנט מביתם באמצעות דואר אלקטרוני, צ'אטים, פורומים וכו' )1999 al.,.)smith et חלק מהמחקרים טוענים שהאינטרנט מקרב אנשים זה לזה )למשל, De,)Kerckhove, 1997 ולעומתם, מחקרים אחרים טוענים שהשימוש באינטרנט מרחיק אנשים מחיי המשפחה והקהילה )למשל,.)Stoll, 1995 04

2.2 הון חברתי ואינטרנט בהתחלה, השימוש באינטרנט עורר הרבה התרגשות ונתפס כשינוי חיובי בחייהם של אנשים מתוך השקפה שהוא מאפשר ערוץ תקשורת חדש, יוצר קשרים חדשים ומקוונים, ומחזק קשרים לא מקוונים )2001 al.,.)wellman et המצדדים בהשקפה זו, לפיה האינטרנט מקרב אנשים זה לזה, טענו שהאינטרנט ישמר קהילות. זאת משום שהוא מאפשר מרחב התקשרות, שמתגבר על מגבלות של מקום ושל זמן )2001 Wellman,.)Baym, ;1997 הם צפו שתקשורת מקוונת תאפשר שיח פתוח, דמוקרטי, כזה שייתן ביטוי לריבוי ההשקפות, ושיקדם פעולות שיתופיות )1999.)Tarrow, אלה שמצדדים באינטרנט טוענים שהשימוש היומיומי בו מגדיל את היקף התקשורת המקוונת והלא מקוונת. לדעתם האינטרנט לא רק מאפשר תקשורת זולה עם משפחה וחברים, אלא מגביר את התקשורת פנים-אל-פנים והתקשורת הטלפונית בין הפרט לבין בסיבתו הקרובה. לפי גישה זו, ככול שהפרט עושה יותר שימוש באינטרנט כך הוא מגדיל את מספר הקשרים הבין אישיים הלא מקוונים שלו, הוא יותר מעורב חברתית וארגונית, והמחויבות הקהילתית שלו גדלה. באופן זה, השימוש באינטרנט מגדיל את הונו החברתי של הפרט. כאמור, יש המצדדים בהשקפה הפוכה לגמרי, לפיה השימוש באינטרנט מרחיק אנשים מחיי המשפחה והקהילה, ויוצר ניכור חברתי. על פי הדוגלים בהשקפה זו, האינטרנט מסיט את האנשים מהקהילה הפיזית, מכיוון שהאינטראקציות המקוונות מטבען נחותות יותר בהשוואה לאינטראקציות פנים-אל-פנים, ואפילו בהשוואה לאלה הטלפוניות )2001 al.,.)wellman et האינטרנט מהווה תחרות לכל שאר הפעילויות, משום שהוא זמין 24 שעות ביממה. בדומה לטלוויזיה, יש לו השפעה ששואבת פנימה את המשתמש ומקטינה את האינטראקציה החברתית שלו בתוך הבית. עוד טוענים הדוגלים בהשקפה זו, שהאינטרנט הינו גירוי שגורם ללחץ שמדכא אינטראקציה בין אנשים, ומעורר תחושת ניכור בשל אופי השימוש בו והחשיפה למגוון המשתמשים והתכנים העצום ( al., Kraut et 1998(. מחקרים מראים שבעוד שהשימוש באינטרנט מגדיל את כמות הקשרים החלשים והמקוונים, הוא גם מקטין את כמות הקשרים החזקים והלא מקוונים )למשל, al., 2001.)LaRose et לפי גשה זו, ככול שהפרט עושה יותר שימוש באינטרנט, כך מספר הקשרים הבין אישיים הלא מקוונים שלו 02

קטן, הוא פחות מעורב חברתית וארגונית, והמחויבות הקהילתית שלו קטנה. באופן זה השימוש באינטרנט מקטין את הונו החברתי של השחקן. ישנו מחקר שתומך בטענה שהשימוש באינטרנט דווקא משלים את ההון החברתי, ומתפקד כתוסף למגוון אמצעי התקשורת בהם אנשים עושים שימוש באינטראקציות היומיומיות שלהם )2001 al.,.)wellman et ממצאים אלה מערערים על הגישה הדיכוטומית להון חברתי, כפי שהוצגה לעיל. החוקרים מצאו שרוב הקשרים באינטרנט הם עם אנשים שנמצאים במרחק של עד כשעה נסיעה מהמשתמש עצמו. רוב השימוש מיועד לשמירה על קשר עם אנשים קרובים, חברים ומשפחה, או עם פרטים איתם יש סיכוי להימצא ברשת חברתית צפופה. האינטרנט שימושי מאוד בשמירה על קשרים עם חברים שמפריד ביניהם מרחק גיאוגרפי גדול. יחד עם זאת חשוב לזכור שככול שהמרחק גדול יותר, תדירות הקשר קטנה )רחוק מהעין רחוק מהלב(. בנוסף, החוקרים מצאו ששימוש מרובה באינטרנט מוביל להגדלת הרשת החברתית על ידי הרחבת הקשרים החלשים. לסיכום, ניתן לומר שהשימוש באינטרנט מגדיל את הקישוריות )connectivity( הבין-אישית ואת המעורבות החברתית. הגדלת קישוריות זו גורמת להגדלת חוג המכרים ולחשיפה למידע רב יותר, והיא מגדילה את המחויבות הקהילתית )2010 Talmud,.)Mesch & כשמשתמשים באינטרנט על מנת לשמור על קשר ולתאם מפגשים עם חברים, קרובים וארגונים )כאלה שקרובים או רחוקים פיזית(, אזי זהו כלי שמשמר ובונה את ההון החברתי. 2.2 השימוש באינטרנט בקרב בני נוער וצעירים כעת אמקד את הסקירה של הנושאים שהוצגו עד כה בבני נוער והשימוש שלהם באינטרנט. בני הנוער והצעירים הם אחת משכבות האוכלוסייה הראשונות והבולטות שאימצו את האינטרנט, ושעושות בו שימוש נרחב ( 2006 Talmud,.)Mesch & מחקרים קודמים שבחנו את היווצרות הקשרים בקרב בני נוער שמים דגש על שתי תיאוריות מרכזיות, תיאורית הצרכים החברתיים ותיאורית הפיצוי החברתי. התיאוריה הראשונה, תיאורית הצרכים החברתיים, טוענת שהמניע של פרטים ליצור קשרים חברתיים הוא הרצון למצוא מענה לצרכיהם. בין צרכים אלה ניתן למנות, למשל, אינטימיות, אישרור 02

עצמי, חיברות וידידות )2003 al.,.)buhrmester, ;1996 Wolak et צרכים אוניברסאליים אלה, שנוגעים להשתייכות קבוצתית, בולטים בקרב בני נוער. הסיבה לכך היא שהם נמצאים בשלב, שבו הם מתנתקים מהמעגל החברתי של הוריהם, ויוצרים מעגלים חברתיים משלהם בתוך קבוצת השווים שלהם. יחד עם זאת, חשוב לזכור שישנם בני נוער, שמתקשים ביצירת קשרים אינטימיים ובתחזוקם בשל העדר כישורים ויכולות אישיים וחברתיים. מאפיינים כגון בטחון עצמי נמוך, חרדה חברתית וביישנות מקטינים את סיכויי המתבגר ליצור מערכות יחסים פנים-אל-פנים )2001.)Mesch, לכן, בני נוער בעלי בטחון עצמי נמוך נוטים לדווח על מעט חברים ועל תחושות בדידות ( et Armstrong.)al., 2000 חיזוק נוסף לטענות אלה ניתן למצוא בתורת הרשתות. לפי תורה זו, בכוחן של רשתות חברתיות שמבוססות על שימוש במחשב לספק לחבריהן תמיכה, נגישות למידע ותחושת שייכות )1998 Gulia,.)Wellman & בהתאם לכך, בני נוער חסרי ביטחון עצמי וחסרי יכולת לפתח יחסי קרבה במפגש פנים-אל-פנים נוטים ליצור קשרים חברתיים באופן מקוון. קיימת סתירה בין ממצאי מחקרים קודמים, שבדקו טענות ברוח תיאוריית הצרכים החברתיים, לתורת הרשתות. חלק מהמחקרים מראים שבני נוער שסובלים מחרדות חברתיות, בעלי בטחון עצמי נמוך ובעלי כישורים חברתיים ירודים, נוטים לעשות שימוש רב יותר באינטרנט במטרה ליצור קשרים חברתיים )2003 Artzi,.)Amichai-Hamburger & Ben מגמה זו בולטת בקרב בני נוער שיש להם מעט חברים או שמרגישים שמסגרותיהם החברתיות אינן מספקות להם תמיכה ואוזן קשבת )2001.)Mesch, לעומת זאת, הממצאים של מש ותלמוד )2006 Talmud, )Mesch & אינם מאוששים את הטענה לפיה פרטים שהינם ביישנים, סובלים מחרדות חברתיות ומחוסרי כישורים חברתיים, עושים יותר שימוש באינטרנט. התיאוריה השנייה, תיאורית הפיצוי החברתי, הינה בגדר הסבר חלופי לממצאים שזה עתה הצגתי. תיאוריה זו מתמקד באיכות היחסים בין הורים לילדיהם ובאופן שבו יחסים אלה מניעים את בני הנוער ליצור חברויות חדשות )2006 Talmud,.)Mesh & בבסיסה, גישה זו מניחה שלבני נוער יש צורך עז בשייכות קבוצתית. בני נוער שגדלים בסביבה שרוויה בקונפליקטים, אי-קבלה ומתחים מתקשים ביצירת קשרים פנים-אל-פנים עם קבוצת השווים שלהם. הסיבה לקושי זה היא שבני נוער אלה מתביישים לשתף את חבריהם באופי האינטראקציה עם הוריהם ובוחרים להתרחק מקבוצת 07

השווים שלהם )2003 al.,.)wolak et בני נוער שלא מקבלים מענה לצרכיהם החברתיים במסגרת הקשרים ומערכות היחסים האלה נוטים לחפש דרכים לפצות על כך )2000 al.,.)helsen et אחת הדרכים הנפוצות והזמינות לפיצוי מעין זה היא על ידי חיפוש קשרים ומערכות יחסים מקוונות. ממצאי המחקרים קודמים מראים שבני נוער אשר חווים חיי משפחה שרויים במתחים ובקונפליקטים נוטים יותר לחפש תמיכה באמצעות האינטרנט ופחות במסגרת של מפגשים פנים-אל-פנים )למשל, al., 2003.)Wollak et באופן זה בני הנוער מנצלים את מאפייני האינטרנט לטובתם, כגון אנונימיות, ומתקשרים עם בני נוער אחרים ששותפים לאותו הגורל. ומה לגבי קשרים מקוונים ואיכות קשרים אלה בקרב בני נוער? על סמך הספרות ניתן להניח שיש קשר בין תכני התקשורת )נושאי השיחה( לבין מידת חוזק הקשר )1996.)Buhrmester, מש ותלמוד )2006 Talmud, )Mesch & מצאו מתאם חיובי בין מידת האינטימיות של התקשורת לבין חוזק הקשר. ממצא זה ממחיש את מידת החשיבות שבכינון אמון בין שחקנים כבסיס ליצירת קשר חזק. מתוך ממצאי מחקר זה עולה, שבני נוער שיוצרים קשרים חברתיים דרך האינטרנט דווקא בשל מאפייניו )אנונימיות שמאפשרת חשיפה וקירבה שמובילים לאינטימיות( וגם בני נוער שעושים בו שימוש במטרה למצוא תמיכה )במקום זו שאינם מקבלים מהוריהם(, מסוגלים לפתח קשרים חזקים. בהתאם לכך ניתן להניח שקשרים חזקים לא נוצרים רק באמצעות מפגשי פנים-אל-פנים. לסיכום, ניתן לומר שממצאי המחקר של מש ותלמוד )2006 Talmud, )Mesch & מספיקים חיזוק לתיאוריית הפיצוי החברתי. בהתאם לתיאוריה זו, הם מצאו שבני נוער עושים שימוש באינטרנט במטרה לפצות על העדר תמיכה מצד הוריהם, ובמטרה ליצור שיח ולתקשר עם אחרים שנמצאים במצב דומה. אותם בני נוער שפונים לאינטרנט במטרה לספק את צרכיהם הרגשיים מקבלים מענה ומפתחים קשרים אינטימיים חזקים שנתפסים בעיניהם כחשובים. 2.2 השימוש באינטרנט, הון חברתי ובני נוער וצעירים להט"בים בני נוער חווים קשיים רבים במהלך גיל ההתבגרות. ביניהם ניתן למנות את הריחוק מההורים, יצירת קשרים ומערכות יחסים עם קבוצת השווים שלהם וגיבוש זהות עצמאית חיובית ובריאה. בהרבה מקרים בני נוער וצעירים להט"בים מתמודדים עם קשיים דומים, וזאת בנוסף למורכבות שבגיבוש נטייה מינית להטב"ית. הריחוק שלהם מהסביבה הקרובה רב יותר, משום שהם לפעמים 08

בארון וחוששים מהתגובות לחשיפת נטייתם המינית. חוג החברים שלהם עלול להצטמצם בשל ההסתתרות בארון, והם עלולים לחוש בדידות וניכור. התפתחות בסביבה מעין זו יכולה לפגוע בהונם החברתי מחד, ולהגביר את הצורך שלהם במציאת אוזן קשבת ותמיכה במסגרות חלופיות מאידך. כלומר, המתבגר הלהט"בי מחפש ליצור רשתות חברתיות חדשות שייסעו לגבש את ביטחונו העצמי, לבחון מה אחרים חושבים עליו, להיות חלק מקבוצת השווים, ולחוות קשרים בין אישיים וזוגיים עם בני קבוצה זו. אחת הדרכים הנפוצות והזמינות בהן בני נוער להט"בים יכולים לכונן רשתות חברתיות חדשות, להכיר חברים חדשים, וליצור קשרים חזקים עם אחרים שדומים להם, היא באמצעות האינטרנט. מרחב מדומה זה משמש בית למתבגרים רבים אחרים שחולקים חוויות דומות ומבטיח אנונימיות. באמצעות האינטרנט בני נוער להט"בים יכולים להיחשף למידע, לקבל תמיכה, ולהצטרף לקבוצות חברתיות להט"ביות, וכך להגדיל את ההון החברתי המגשר והמלכד שלהם. קיומם של קשרים אלה אף יכול למנוע מהמתבגר להימצא במצבי סיכון ומצוקה כגון: מפגשים אינטימיים בגנים ציבוריים או דרך האינטרנט. האינטרנט מאפשר דרכי התקשרות חדשות, על ידי כך שהוא מעניק אפשרות חלופית להתקשרות בין פרטים שחולקים תחומי עניין דומים ויש להם מטרות משותפות ( & Heino, Ellison,.)Gibbs, 2006 התקשרויות אלה יכולות להגדיל את ההון החברתי המלכד של הפרט. באחד המחקרים שבו בוצע סקר אינטרנטי נמצא שמשתתפים שהינם משתמשים מקוונים נוטים לדווח על רשות גדולות יותר של קשרים חזקים וקרובים בהשוואה למשתתפים שלא עשו שימוש באינטרנט. בנוסף, נמצא שמשתתפים שמשתמשים באינטרנט נוטים לקבל יותר עזרה משחקנים מרכזיים ברשת החברתית שלהם, וזאת בהשוואה למשתתפים שלא משתמשים באינטרנט ( Horrigan, Boase,.)Wellman, & Rainie, 2006 בנוסף, בעשור האחרון חוקרים הראו שניתן גם להגדיל את ההון החברתי המגשר באמצעות התקשרויות אינטרנטיות שמסייעות ליצירת בקשרים חברתיים חלשים. התקשרויות אלה מאפשרות למשתמשים המקוונים ליצור ולתחזק רשתות חברתיות גדולות ומבודלות, שמהן הם יכולים להוציא משאבים הנחוצים להם )2001.)Wellman, לפיכך, סביר להניח שפועל יוצא של השימוש באינטרנט בקרב בני נוער להט"בים הוא הגדלת הונם החברתי, הן המגשר והן המלכד. 09

2. מערך המחקר 2.1 מטרת המחקר ושאלות המחקר מטרת מחקר: לבחון את הקשר בין מידת השימוש של בני נוער וצעירים להט"בים בפורומים ייעודיים לאוכלוסייה זו לבין רמת ההון חברתי שלהם. שאלות המחקר: 0. כיצד מידת השימוש בפורומים ייעודיים באינטרנט משפיעה על רמת ההון החברתי המגשר של בני נוער להט"בים? 2. כיצד מידת השימוש בפורומים ייעודים באינטרנט משפיעה על רמת ההון החברתי המלכד של בני נוער להט"בים? 2.2 השערות המחקר השערה מרכזית: יימצא קשר חיובי בין מידת השימוש של הנער בפורומים ייעודים באינטרנט לבין רמת ההון החברתי שלו, כך שבני נוער שישתמשו בפורומים באופן אינטנסיבי יותר יתאפיינו ברמות גבוהות יותר של הון חברתי. השערות משנה: 0. יימצא קשר חיובי בין מידת השימוש של הנער בפורומים ייעודים באינטרנט לבין רמת ההון החברתי המגשר שלו, כך שבני נוער שישתמשו בפורומים באופן אינטנסיבי יותר יתאפיינו ברמות גבוהות יותר של הון חברתי מגשר. 2. יימצא קשר חיובי בין מידת השימוש של הנער בפורומים ייעודים באינטרנט לבין רמת ההון החברתי המלכד שלו, כך שבני נוער שישתמשו בפורומים באופן אינטנסיבי יותר יתאפיינו ברמות גבוהות יותר של הון חברתי מלכד. 3. חוזק הקשר בין מידת השימוש בפורומים ייעודים באינטרנט לבין רמת ההון החברתי המגשר ישתנה בהתאם לאיכות היחסים בין הנער להוריו, כך שקשר זה יהיה חזק יותר בקרב בני 21

נוער שיחסיהם עם הוריהם מתוחים לעומת בני נוער שיחסיהם עם הוריהם טובים )ראה/י תרשים מספר 0(. 4. חוזק הקשר בין מידת השימוש בפורומים ייעודים באינטרנט לבין רמת ההון החברתי המלכד ישתנה בהתאם לאיכות היחסים בין הנער להוריו, כך שקשר זה יהיה חזק יותר בקרב בני נוער שיחסיהם עם הוריהם מתוחים לעומת בני נוער שיחסיהם עם הוריהם טובים )ראה/י תרשים מספר 0(. תרשים מספר 1: הקשרים בין משתני המחקר לפי ההשערות 2 ו- 2. 20

ש, ש, 2. שיטה מחקר זה מתבסס על שיטת מחקר כמותנית, המאפשרת לבחון תופעות חברתיות באמצעים אמפיריים, ולבדוק קשרים בין משתני מחקר שונים בעזרת כלים סטטיסטיים. באופן יותר ספציפי, בצעתי וניתחתי סקר אינטרנטי במטרה לבחון את השערות המחקר שלי )ראה/י נספח מספר 0(. בפרק זה אפרט את מאפייני הסקר ואת המשתתפים בו. הפרק כולל ארבעה חלקים: בראשון אציג את המדגם ואת שיטת הדגימה; בחלק השני אתייחס למשתני המחקר ולכלי המדידה; בחלק השלישי אסקור את הליך המחקר; ובחלק האחרון אדון בסוגיות אתיות הקשורות להליך המחקר. 2.1 מדגם אוכלוסיית המחקר בעבודה זו היא המשתמשים הרשומים בפורומים החברתיים באתר האינטרנט של ארגון הנוער הגאה )חדשות ועדכונים "איגי"(, ובאשכול הפורומים "חברה וקהילה" באתר fresh.co.il )"מה שבלב" ו"מה שבראש" "פרש"(. בפורומים אלה פורסם הסקר האינטרנטי. בפורומים של "איגי" רשומים 7,432 משתמשים נכון לזמן כתיבת העבודה. חשוב לשים לב שמספר זה כולל את כל מי שנרשם אי פעם לפורומים וגם משתמשים שיש להם מספר שמות משתמשים שונים. מלבד מידע זה, לא ניתן היה להפיק כל מידע נוסף על כלל המשתמשים בפורומים של "איגי" )למשל, התפלגות לפי גיל, מגדר ונטייה מינית(. המידע על הפורומים של "פרש" והמשתמשים הרשומים אליהם לא היה זמין מטעמי דיסקרטיות. שיטת הדגימה במחקר הנוכחי הינה בלתי- הסתברותית ומדובר במדגם נוחות מטרתי. המדגם המקורי כלל 009 בני נוער וצעירים, שהשתתפו במחקר עבור ההזדמנות להיכלל בהגרלה נושאת פרסים. החלטתי שלא לעשות שימוש בנתונים של שלושה מתוכם; שני משתתפים בשל דיווח על מספר ההודעות לא סביר ביחס לזמן שהם רשומים לפורומים, ומשתתף אחד בשל גילו המבוגר )התייחסות לטווח הגילאים הרלוונטי למחקר זה מופיע בסעיף 3.4 בהמשך הפרק(. לכן, המדגם הסופי במחקר זה כלל 002 משתתפים משתי קבוצות, 88 משתתפים מ"איגי" היוו 72.9% מהמשתתפים, ו- 28 משתתפים מ"פרש" היוו 24.0% מהמשתתפים )ראה/י לוח מספר 0(. המדגם מאתר "איגי" כלל 31 גברים )34.0%( ו- 40 נשים )42.2%(. חמישה משתתפים ציינו שמגדרם שונה משתי הקטגוריות שלעיל )2.7%( ו- 02 משתתפים לא ענו על שאלה זו )03.2%(. טווח גילאי 22

לוח מספר 1 1 סטטיסטיקה תיאורית עבור משתני הרקע במחקר משתני רקע איגי פרש סה"כ )N = 116( )n = 28; 24.1%( )n = 88; 75.9%( )38.8%( 42 )23.2%( 02 )34.0%( 31 מגדר גבר )41.2%( 47 )20.4%( 2 )42.2%( 40 אשה )4.3%( 2 - )2.7%( 2 אחר 02-24 02-24 02-20 גיל טווח 08.02 21.82 07.42 ממוצע 2.29 2.24 0.27 ס"ת )09%( 22 - )34.0%( 22 נטייה מינית / הומו זהות מגדרית )20.2%( 22 - )28.4%( 22 לסבית )02.0%( 04 - )04.9%( 04 בי )ביסקסואל( )0.7%( 2 - )2.3%( 2 טרנס )טרנסקסואל( )3.4%( 4 )3.2%( 0 )3.4%( 3 מתלבט/ת )20.2%( 22 )27.9%( 09 )2.8%( 2 סטרייט/ית )4.3%( 2 )3.2%( 0 )4.2%( 4 אחר המשתתפים נע בין 02 ל- 20 )1.67 = SD M(. =,17.42 על בסיס הדיווחים העצמיים של המשיבים, המדגם כלל 22 הומואים,)25%( 22 לסביות,)28.4%( 04 ביסקסואלים,)04.9%( 2 טרנסקסואלים )2.3%(, 3 שמתלבטים לגבי נטייתם המינית )3.4%(, ו- 2 סטרייטים )2.8%(. ארבעה משתתפים ציינו שנטייתם המינית/זהותם המגדרית שונה מהקטגוריות שלעיל )4.2%( ו- 02 משתתפים לא ענו על השאלה לגבי נטייה מינית/זהות מגדרית )03.2%(. המדגם מאתר "פרש" כלל 02 גברים )23.2%( ו- 2 נשים )20.4%(. שבעה משתתפים בחרו שלא לענות על השאלה לגבי מגדר )22%(. טווח גילאי המשתתפים במדגם זה נע בין 02 ל- 24 )2.24 = SD M(. =,20.86 על בסיס הדיווחים העצמיים של המשיבים, המדגם כלל 09 סטרייטים )27.9%(, משתתף אחד שמתלבט לגבי נטייתו המינית )3.2%(, משתתף אחד אשר ציין שנטייתו המינית שונה מהקטגוריות שפורטו בסקר )3.2%(, ושבעה משתתפים בחרו שלא לענות על השאלה לגבי נטייה מינית/זהות מגדרית )22%(. עבור חלק מהמשתנים השכיחויות לא מסתכמות לכדי 011% בגלל ערכים חסרים. 23 1

2.2 כלי מדידה משתנה תלוי - מדידה של הון חברתי מידת ההון החברתי המגשר של המשתתפים במחקר זה נמדדה באמצעות 11 פריטים מתוך שאלון שבו נעשה שימוש במחקרו של וויליאמס )2112 )Williams, ובשני פריטים מתוך השאלון שבו נעשה שימוש במחקרם של אליסון, סטיינפלד ולאמפה )2007 Lampe,.)Ellison, Steinfield, and במחקר הראשון המהימנות הפנימית הייתה 90. = α ובמחקר השני המהימנות פנימית הייתה = α 87.. המשתתפים דרגו את מידת הסכמתם עם הפריטים בשאלון על סולם ליקרט בן חמישה שלבים )מ- 0 מאוד לא מסכים ועד 2 מאוד מסכים(. דוגמה לפריטים משאלון זה: "בפורומים יוצא לי להכיר אנשים חדשים כל הזמן;" "לתקשר עם אנשים בפורומים גורם לי להרגיש תחושה של שייכות לקהילה"; "לתקשר עם אנשים בפורומים מזכיר לי שכולנו בעולם קשורים זה לזה"; "לתקשר עם אנשים בפורומים גורם לי להתעניין בדרך שבה אנשים ששונים ממני חושבים". )88. = α(. מידת ההון החברתי המלכד של המשתתפים נמדדה באמצעות תשעה פריטים מתוך שאלון שבו נעשה שימוש במחקרו של וויליאמס )2112,)Williams, בו המהימנות הפנימית הייתה 84. = α. המשתתפים דרגו את מידת הסכמתם עם הפריטים בשאלון על סולם ליקרט בן חמישה שלבים )מ- 0 מאוד לא מסכים ועד 2 מאוד מסכים(. דוגמה לפריטים משאלון זה: "כשאני מרגיש/ה בודד/ה, יש מספר אנשים בפורומים שאני יכול/ה לדבר איתם"; "יש מספר אנשים בפורומים שאני סומך/ת עליהם שיעזרו לי לפתור את הבעיות שלי"; "יש מישהו בפורומים שאני יכול/ה לפנות אליו כדי להתייעץ איתו לגבי החלטות חשובות מאוד"; "אם הייתי צריך/ה להלוות 211 בדחיפות, אני מכיר/ה מישהו בפורומים שהייתי יכול/ה לפנות אליו". )91. = α(. משתנים בלתי-תלויים א. אינטנסיביות השימוש בפורומים החברתיים באינטרנט הסקר כלל גם שאלון שאמד את מידת השימוש בפורומים החברתיים באתר ארגון הנוער הגאה ובאתר fresh.co.il )עבור משיבים שונים(. הפריטים בשאלון הוסבו ממחקרם של אליסון, סטיינפלד ולאמפה 2007( Lampe,,)Ellison, Steinfield, and שבו המהימנות פנימית הייתה.83 =.α השאלון כלל שלושה פריטים של דיווח עצמי שאמדו את המידה בה המשתמשים פעילים בפורומים: 24

"באיזה תאריך נרשמת לפורומים"; "כמה הודעות פרסמת מאז שאת/ה חבר/ה בפורומים"; ו"כמה זמן בממוצע ביום את/ה גולש/ת בפורומים". השאלון כלל גם חמישה פריטים נוספים שאמדו את המידה שבה המשתתפים קשורים לפורומים מבחינה רגשית. בפריטים אלה המשתתפים דרגו את מידת הסכמתם עם הפריטים בשאלון על סולם ליקרט בן חמישה שלבים )מ- 0 מאוד לא מסכים ועד 2 מאוד מסכים(. דוגמה לפריטים משאלון זה: "הגלישה בפורומים הפכה לחלק מהשגרה היומיומית שלי"; "אני מרגיש/ה "לא בעניינים" אחרי תקופה ממושכת בה לא גלשתי בפורומים"; "הייתי מצטער/ת אם היו סוגרים את הפורומים החברתיים באתר". )87. = α(. בהסתמך על המתאמים בין שמונת הפריטים השונים בשאלון במחקר הנוכחי החלטתי לחשב שני מדדים שונים לאינטנסיביות השימוש בפורום חברתיים. המדד הסובייקטיבי לאינטנסיביות השימוש בפורומים מתייחס לתפישת החשיבות של הפורומים בקרב המשתמשים הרשומים. מדד זה חושב באופן הבא: )א( חושב ממוצע לחמשת הפריטים שאמדו את הקשר הרגשי של המשתתפים לפורומים. )ב( לאחר מכן חושב ממוצע של מדד זה ושל הפריט שאמד את הזמן הממוצע ביום שהמשתתף/ת גולש/ת בפורומים לאחר תקנון של שניהם, 01. < p (101)r. =,52. בנוסף, המדד האובייקטיבי לאינטנסיביות השימוש בפורומים חושב על ידי חלוקת מספר ההודעות שהמשתתף/ת דיווח/ה שפרסם מאז שנרשם/ה לפורומים בזמן )בימים( שעבר מאז שנרשם/ה לפורומים. משתנה זה מתאר את כמות השימוש בפורומים. ב. איכות היחסים בין הנער להוריו והאקלים המשפחתי בבית הסקר כלל שני מדדים שאמדו את היחסים שבין הנער ובין הוריו, כפי שנעשה בהם שימוש במחקרם של מש ותלמוד )2006 Talmud,,)Mesch & שבו המהימנות הפנימית הייתה 88. = α. המדד הראשון, קרבה להורים, נאמד באמצעות שלושה פריטים שמודדים את הקרבה שחש הנער להוריו ואת האקלים המשפחתי בבית. בפריטים אלה המשתתפים השיבו על שאלות לגבי יחסיהם עם הוריהם והאקלים המשפחתי בביתם באמצעות סולם ליקרט בן ארבעה שלבים )מ- 0 במידה מעטה מאוד ועד 2 במידה רבה מאוד(. דוגמה לפריטים משאלון זה: "באיזה מידה ההורים מוכנים להקשיב לך?"; "באיזה מידה את/ה מרגיש/ה קרוב להורים שלך?". המדד השני, מידת הקונפליקט ביחסים שבין הנער לבין הוריו, נאמד באמצעות שלושה פריטים גם כן. המשתתפים התבקשו לדווח 22

עד כמה, בשנה האחרונה, הוריהם קיללו אותם, צעקו עליהם והכו אותם. המשתתפים השיבו על פריטים אלה באמצעות סולם ליקרט בן ארבעה שלבים, הזהה לזה שהופיע במדד הראשון. ( = α.).84 משתני בקרה משתני הבקרה כללו שאלון הערכה עצמית ומספר מדדים סוציו-דמוגרפיים. הערכה עצמית נאמדה באמצעות שבעה פריטים מתוך סולם ההערכה העצמית של רוזנברג )0989.)Rosenberg, המהימנות הפנימית שדווחה במחקר קודם הייתה.88 = α.)fleming & Courtney, 1984( המשתתפים דרגו את מידת הסכמתם עם הפריטים בשאלון על סולם ליקרט בן חמישה שלבים )מ- 0 מאוד לא מסכים ועד 2 מאוד מסכים(. דוגמה לפריטים משאלון זה: "אני מרגיש שיש לי מספר תכונות טובות"; "אני מסוגל לעשות דברים בצורה טובה כמו רוב האנשים האחרים"; "בסך הכול אני מרוצה מעצמי"; "יש לי גישה חיובית כלפי עצמי". )93. = α(. לסיום, המשתתפים התבקשו לציין מין, גיל, מקום מגורים, נטייה מינית/זהות מגדרית, דת, רמת דתיות, ומוצא )ראה/י נספח מספר 0(. 2.2 הליך איסוף הנתונים התבצע באמצעות סקר אינטרנטי. קישור לסקר זה פורסם בפורום "חדשות ועדכונים" באתר של "איגי" ובשני פורומים החברתיים באתר "פרש" )"מה שבלב" ו"מה שבראש"(. הסקר נפתח במכתב של צוות המחקר אל המשתתפים ובו הסבר על מטרות המחקר, על הסקר ונדרשה הסכמתם להשתתף בו על מנת לעבור לשאלוני הסקר. הסקר כלל שישה שאלונים לפי הסדר הבא: )א( מדידת ההון החברתי המגשר של המשתתפים; )ב( מדידת ההון החברתי המלכד של המשתתפים, )ג( מדידה של אינטנסיביות השימוש בפורומים החברתיים באינטרנט, )ד( מדידת איכות היחסים בין בן/ת הנוער להוריו, )ה( מדידה של הערכה העצמית, )ו( פרטים אישיים. בחלקו האחרון של הסקר ניתנה אפשרות למשתתפים להירשם להגרלת פרס סמלי עבור השתתפותם במחקר. למשתתפים הובטחו אנונימיות וסודיות מלאות וננקטו כל האמצעים הנדרשים על מנת לקיים הבטחה זו, כמו למשל העדר בקשה למסירת פרטים מזהים והפרדה מוחלטת בין השאלונים המלאים לפרטי הקשר של המשתתפים המעוניינים להשתתף בהגרלה. המחקר התבצע בתיאום מלא עם ארגון הנוער הגאה ובאישורו של ד"ר גיא שילה, רכז פורום המחקר של ארגון הנוער הגאה. בנוסף, 22